החלטה בתיק רע"א 57536-05-13

בפניי בקשה לביטול / עיון מחדש בהחלטה בדבר הקטנת העירבון.

לטענת ב"כ המשיב 1, לא ניתנה למשיבים אפשרות להגיב לבקשת המבקשים וזאת כשגובה הערבון עומד על סך של 417 ש"ח לכל משיב. לדבריו, המבקשים הגישו תצהיר מטעם אחותו של המבקש 1 ובתה של המבקשת 2 (שכלל לא צורפה לבקשה מלכתחילה), מבלי שזה הומצא כלל למשיב 1. כמו כן, לטענתו המסמך שנחזה להיות תצהיר מטעם המבקש 1 אינו ערוך כדין ואין לתת לו כל משקל. לדבריו, אין מקום להפחית את גובה הערבון הנהוג על סך 15,000 ש"ח, שכן לאור העובדה שהמבקשים אינם מתגוררים בישראל ואין להם כל נכסים בישראל, אם בקשת רשות הערעור שהגישו תידחה ויפסקו הוצאות לטובת המשיבים, לא יהיה להם מהיכן לגבות הוצאות אלו. ב"כ המשיב 2 ציינו כי גם המשיב 2 מצטרף לנימוקיו של המשיב 1. כמו כן, הם טענו כי עילות התביעה כנגד המשיב 2 נסובות על פעולות שהוא ביצוע עפ"י צווים שניתנו ע"י ערכאות שיפוטיות שהוא לא היה צד להם, ולכן בכל הנוגע לגביו, הרי שמדובר בתביעת סרק שסיכוייה להתקבל קלושים. לדבריהם, התגוננות המשיב 2 כרוכה במשאבים רבים ובפרט שמדובר באירועים שהתרחשו לפני שנים ועל כן יש להבטיח את הוצאותיו בגין ניהול ההליך.

לטענת ב"כ המבקשים, המבקשים הגישו תצהירים מטעם אחותו של המבקש 1 וכן, מטעם המבקש 1 עצמו, שמתגורר באיראן ושחתם עליה באיראן. תצהירו של המבקש 1 הועבר באימייל לישראל ובשיחה טלפונית הוא אישר אותו. לדבריו, הטענה בדבר מספר המשיבים מטעה, שכן המשיבים הם משיבים 1 ו-2 בלבד ואילו יתר המשיבים, הנם משיבים פורמאליים בלבד. בנוסף, הוא טוען כי הבקשה לביטול ההחלטה הוגשה רק ע"י המשיב 1 ולא ע"י המשיב 2, ובקשתו סתמית, ללא הנמקה לגופו של עניין ונעדרת תצהיר תומך בטענות העובדתיות, ולכן דינו להידחות על הסף. לטענתו, בית המשפט הפעיל שיקול דעת רחב כשקבע את הערבון והגיע למסקנתו לאחר ששקל את כל השיקולים הרלוונטיים. לדבריו, בקשת רשות הערעור עניינה החלטתו של בית המשפט השלום לחייב את המבקשים בהפקדת הוצאות בסך של 40,000 ש"ח להבטחת המשיבים. לטענתו, רכושם היחידי של המבקשים בישראל נגזל על ידי המשיב 1 ביחד עם המשיבים 3 ו-4. ב"כ המבקשים מציין כי המזכיר הראשי קבע ערבון בסך של 10,000 ש"ח והוא מוסיף כי המצהירה מטעם המבקשים מוכנה גם לערוב להוצאות.

מעיון בחומר שהונח בפניי ובמכלול טענות הצדדים, ובהתחשב מחד בעובדה שהבר"ע  תוקפת את גובה הערובה שהוטלה על ידי הערכאה קמא להבטחת הוצאות הדיון שם וכן בהתחשב בסיכוייה ובמורכבות ההליך  ומאידך , בהתייחס לחששם של המשיבים להוצאותיהם, נחה דעתי  שעל המבקשים להפקיד בביהמ"ש בנוסף  לעירבון שהושת על המבקשים בהחלטתי המקורית (סך 2500 ש"ח), כתב ערבות  של המצהירה .

לפיכך , דין הבקשה להתקבל חלקית באופן שלסך 2500 ש"ח שכבר הופקדו על ידי המבקשים  תתווסף ערבות של המצהירה גב' מאה גרפטה אסתר, אחותו של המבקש 1 ובתה של המבקשת 2 לפיה היא מתחייבת לשלם כל סכום הוצאות שיושת על המבקשים  בבר"ע זו  עד לגובה 7500 ש"ח. בערבות תפרט המצהירה את מלוא  פרטיה כולל כתובתה ומקום עבודתה (ככל שהיא עובדת) וכן מספר חשבון הבנק שלה.

כתב הערבות יומצא בתוך 10 ימים, שאם לא כן, בקשת רשות הערעור תימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ג, 19 יוני 2013, בהעדר הצדדים.